מחקרים רבים עסקו בהשפעות החיוביות של פעילות גופנית על האיזון הנוירולוגי במוחנו, שמביא לאיזון נפשי, בריאותי ורוממות במצב הרוח ובתחושות המודעות העצמית שלנו. פעילות גופנית הינה כזו שמגבירה את קצב הלב, למשל הליכה, רכיבה על אופניים והרמת משקולות. תרומתה למכניזם הפיסי-בריאותי רבה ומסייעת בהפחתה של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, ירידה בסיכון ללקות בסרטן, ירידה בלחץ דם ובריכוז השומנים בדם, שמירה על משקל תקין וחיזוק העצמות.
בנוסף, פעילות גופנית שומרת את היכולות הקוגניטיביות ברמה טובה יותר, מונעת הידרדרות שכלית לעת זקנה ומשפרת את הקשב, הזיכרון והתפיסה. היא מעניקה לאדם זמן להגות בנושאים שונים בנחת, להירגע, להתרכז ולנוח מהלחצים הנפשיים המצויים ביומיום, ולפנות זמן לעצמו. כמו כן, נמצא שפעילות גופנית שנעשית במסגרת קבוצתית, מסייעת לאדם לחזק את קשריו החברתיים.
פעילות גופנית וחוסן
לפעילות הגופנית יש השפעה נוגדת דיכאון, שבונה חוסן נפשי וגופני המסייע להתמודדות עם מצבי לחץ. במחקר שבדק את הקשר בין שחיקה, חוסן נפשי וגופני ובעיות בריאות נמצא ששחיקה קשורה לרמות גבוהות של הורמוני דחק (קורטיזול) ותשישות רגשית. כמו כן, אנשים בעלי חוסן נפשי וגופני נוטים יותר לשלוט על אירועים בחייהם, להקדיש עצמם לחתירה להשגת מטרה מסוימת ולתפוס מצבים מאתגרים כהזדמנות ללמידה יותר מאשר כגורם לחץ ובנוסף, לחוות סיפוק בעבודתם.
אנשים בעלי חוסן נפשי וגופני נמוך נוטים יותר לעייפות, לתשישות והם בעלי נטייה לבעיות גופניות-בריאותיות. למעשה, רמת שחיקה מצביעה על מצב בריאותי נתון. ממצא נוסף באותו מחקר מלמד על הבדלים בין גברים ונשים: גברים הראו ערכים גבוהים של פעילות גופנית וחוסן לעומת נשים שהראו ערכים גבוהים של אירועי חיים מלחיצים ותשישות רגשית (Fusilier & Manning, 2005).
פעילות גופנית ושחיקה בעבודה
פעילות גופנית נמצאה כמחלישה תופעות של דיכאון ושחיקה ובכך משפרת את מעגל הקסמים (שחיקה-דיכאון). היא משמשת כמנגנון התאוששות שעוצר את ההידרדרות הספירלית באופן שמאפשר לעובדים הקלה ויכולת לחזור בכוחות מחודשים שיסייעו להם בהתמודדות עם דרישות.