מהי חרדה?
הפרעות חרדה כוללות מגוון של הפרעות שאת כולן מאפיינת תחושת סכנה (למרות שאין סכנה ממשית) המתבטאת ברמה הפיזית, רגשית, התנהגותית וקוגניטיבית. ברמה הפיזית מתעוררים סימפטומים גופניים לא נעימים בדומה למה שהגוף חווה במצב סכנה אמיתי (דופק מהיר, סחרחורת, נימול, הזעה ועוד). ברמה הרגשית יש לעיתים תחושה של חוסר אונים או פחד. בהיבט ההתנהגותי החרדה מלווה בהימנעויות שונות ובהתנהגויות "הרגעה". ההימנעויות הן התנהגויות שהאדם לא עושה שלרוב קשורות לגורם מעורר החרדה (כמו לא לדבר בקבוצה). הן מרגיעות בטווח הקצר אך פוגעות בתפקוד, בתחושת החופש הפנימי וביכולת האדם לממש את עצמו. בניגוד להימנעויות התנהגויות "ההרגעה" הן התנהגויות שהאדם כן עושה (כמו ללכת לרופא לבדיקה כשאין צורך ממשי) שמקטינות את החרדה לטווח קצר אך משמרות את החרדה לטווח ארוך. ההיבט הקוגניטיבי של חרדה מאופיין בדפוסי חשיבה כגון אמונות לא רציונליות שמובילות לתגובה רגשית ופיזיולוגית ולהימנעויות והתנהגויות "ההרגעה". האדם החרד לא בהכרח חווה את כל המאפיינים המתוארים והביטוי של חרדה שונה מאדם לאדם במאפיינים ובעוצמות. תופעת החרדה כה נפוצה עד שהיא מכונה לעיתים קרובות כשפעת של המאה ה-21.
השיטות הנפוצות בטיפול בחרדה הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול פסיכודינמי וטיפול תרופתי. מחקרים מראים שהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יעיל יותר משיטות פסיכולוגיות אחרות בטיפול בחרדה. הטיפול התרופתי נחשב יעיל אך השפעתו פגה ברגע שמפסיקים את התרופות.
למי הטיפול מתאים?
טיפול בחרדה מתאים לאנשים הסובלים מפוביות שונות, התקף חרדה ואגורפוביה, חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת חרדה כללית והפרעת דחק פוסט טראומטית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב הכי מומלץ מאחר שהוא נמצא הכי יעיל במחקרים והוא מחזיר לתפקוד בזמן קצר, יחסית לגישות אחרות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדה יתמקד בהיבטים הקוגניטיביים וההתנהגותיים הנמצאים בהשפעת האדם.
טיפול CBT יתחיל לרוב בטיפול הקוגניטיבי – בזיהוי אמונות לא רציונליות הגורמות לחרדה, איתגורן על ידי בחינת הרציונליות שלהן וכן בהרחבת רפרטואר הפרשנויות לפרשנויות מסתגלות יותר. לעיתים האדם החווה חרדה מבין שהאמונות שלו לא רציונליות ובכל זאת הן מפעילות אותו. במצב כזה יהיה שימוש בטיפול מטה קוגניטיבי, שלהבדיל מהטיפול הקוגניטיבי שמאתגר את תוכן האמונות, טיפול זה מתמקד בהתנהגות המחשבות והתגובה שלנו אליהן. לכולנו מחשבות אוטומטיות שקופצות מהלא מודע באופן בלתי נשלט. אך ברגע שזיהינו אותן השליטה חוזרת אלינו והטיפול מקנה מיומנויות לזיהוי המחשבות האוטומטיות, לקבלה שלהן (להבדיל מההרגל להבהל מהמחשבות או לנסות לשווא לגרש אותן) ולהפנית הקשב למה שחשוב לי באותו רגע. בטיפול זה יש שימוש בשיטות מתקדמות מהגל השלישי של CBT כמו מיינדפולנס.
בהיבט ההתנהגותי הטיפול יתמקד בחשיפה הדרגתית להתנהגויות שהאדם נמנע מהן, בהפחתה של התנהגויות "הרגעה" לא מקדמות ובלמידת מיומנויות שונות. לרוב הטיפול ההתנהגותי יהיה רק לאחר הטיפול הקוגניטיבי שמפחית חרדה מאחר שלמטופל יהיה קל יותר לאתגר את עצמו התנהגותית לאחר שיווכח בחוסר הרציונליות של התנהגותו. בהיבט הרגשי והפיזיולוגי המטופל ילמד מיומנויות שיאפשרו לו להרחיב את יכולת ההכלה והקבלה של תחושות ורגשות לא נעימים וההתמודדות איתן. יכולת הכלה זו חשובה שכן החשיפה להתנהגויות שנמנענו מהן לעיתים קרובות תעלה את רמת החרדה בהתחלה.
חווית המטופל
המטופל יקבל הסבר על בעייתו והגורמים לה וייחשף באופן הדרגתי לסיטואציות שנמנע מהן. כאמור, לעיתים קרובות רמת החרדה תעלה בתחילת הטיפול בעת החשיפה לגירוי מעורר החרדה אך תלך ותקטן ככל שהמטופל יווכח שהחשיפה אינה כרוכה בסכנה. ככל שיתקדם הטיפול התפקוד של המטופל יעלה והוא יפסיק את ההימנעות והתנהגויות "ההרגעה”. רמת החרדה תרד אם כי לעיתים לא תיעלם לחלוטין.
מעבר לעליה ברמת התפקוד המטופל ירגיש עליה בתחושת החופש הפנימי, חווית שליטה גדולה יותר וכן עליה בתחושת המסוגלות שלו להגשים את עצמו ולחיות חיים בעלי ערך ומשמעות.