תקשורת מקרבת (ידועה גם כ"תקשורת לא-אלימה", NVC -Nonviolent Communication), היא גישה לניהול תקשורת ויחסים בין אישיים, במיוחד במצבי קונפליקט. הגישה מאפשרת יצירה של אמון, הבנה וקרבה במערכות יחסים וניתנת ליישום בכל מערכת יחסים – מהקשר של אדם עם עצמו, בזוגיות, בהורות, בעבודה, בקבוצות וארגונים ועד יחסים בין מדינות.
הגישה פותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי הפסיכולוג האמריקאי ד"ר מרשאל רוזנברג, ומושפעת מעקרונות האי-אלימות כפי שלומדו על-ידי מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, ומהגישות ההומניסטיות של קארל רוג'רס ומרטין בובר.
בבסיס התקשורת המקרבת יש הנחה שההתנהגות האנושית מונעת מתוך צרכים פנימיים. בשונה מגישות שמתמקדות בפתרון קונפליקטים ברמה ההתנהגותית, התקשורת המקרבת מציעה תחילה ליצור חיבור בין אנשים מתוך הבנה הדדית של הצרכים – לפני שניגשים לחיפוש פתרונות. בשלב זיהוי הצרכים אין מחלוקות ולכן יש הפחתה של הכעסים והקצרים בתקשורת. כאשר נוצר חיבור אנושי היכולת לפתור את הקונפליקט ברמה ההתנהגותית גבוהה הרבה יותר וקל יותר למצוא פתרונות יצירתיים.
שימוש בתקשורת מקרבת מביא להנעת אנשים מתוך בחירה, אחריות ורצון בשונה מתקשורת חוסמת המכילה ביקורת, שיפוטים, הכללות, האשמות וניתוחים ומנסה להניע אנשים מתוך פחד, אשמה או בושה. המודל היישומי של הגישה מתמקד בשני היבטים חשובים של התקשורת: ביטוי עצמי והקשבה אמפטית.
בביטוי עצמי 4 שלבים:
- תצפית – תיאור נקי מפרשנויות ושיפוטים, ממש כפי שמצלמת וידאו מתעדת אותו.
- רגש – הדובר מציין את שם הרגש שהתעורר בו. לדוגמה: אכזבה, שמחה, כעס, התרגשות.
- צורך – הדובר מציין את שם הצורך שמילויו/אי מילויו גרם לרגש המתואר. לדוגמא: שקט, נראות, קבלה, קרבה.
- בקשה- תיאור של התנהגות שהזולת יכול לעשות, על מנת למלא את הצורך שתואר.
- ביטוי עצמי לדוגמה: "כשנכנסתי לבית וראיתי צעצועים ובגדים על הרצפה וכלים בכיור (תצפית), הרגשתי כעס (רגש) כי הצורך שלי בסדר (צורך) נפגע. תוכל לסדר את הדברים האלה? (בקשה)"
אמפתיה לפי גישה זו, היא הקשבה פעילה מתוך חמלה, והיא כוללת שלושה שלבים:
- הקשבה מתוך הרגשת חמלה. החמלה נובעת מההבנה שהזולת הוא בעל רגשות וצרכים המשותפים לכל בני האדם, ולכן המקשיב יכול להזדהות איתם, גם אם התנהגותו של הזולת מעוררת בו קושי.
- ניחוש הרגשות והצרכים של הזולת מתוך התנהגותו ודבריו, תוך הימנעת מחסמי תקשורת שהיו במסר. לדוגמה: "את עצובה?" (אמפתיה לרגש). "אתה עייף והיית רוצה כרגע שקט?" (אמפתיה לרגש ולצורך). "בעצם מה שאתה אומר זה שחשוב לך להבין?" (אמפתיה לצורך).
- תיקוף: המקשיב מבטא שהוא מבין את ההיגיון והטבעיות ברגשותיו של הזולת, לנוכח לזה שצרכיו לא ממולאים, ואת ההיגיון והטבעיות בכך שצרכיו של הזולת לא ממולאים, לנוכח הסיטואציה.
אמפטיה לדוגמה: "אני יכול בהחלט להבין למה אתה מרגיש פחד ושנאה ולמה הצורך שלך בביטחון לא מתמלא, כשיש איום ממשי ומתמשך על חייך ועל חיי הקרובים לך".